כולנו מטפחים חלומות. קטנים או גדולים, אפורים או זוהרים בכל צבעי הקשת. סודיים, אולי חסרי סיכוי. בקיצור – חלומות. שמו של אחד החלומות שלי היה פריז, עיר האורות והפטיסרי. חלום קטן ולא יומרני מדי בעידן הגלובלי של היום. טיפחתי אותו במשך שנים. ראיתי אותו צומח ומלבלב לנגד עיני, איך נוספים לו אט אט עמודים חדשים ודפי המלצות וירטואליים שלא נגמרים. עד שלא הייתה לי ברירה אלא לנסות ולממש אותו. ובסופו של יום חמישי אחד לא ממש מזמן, ארזנו לנו שתי מזוודות קטנות, השארנו ילדים שמחים במצב טוב, ויצאנו לגיחה קצרה לפריז! כמה קצרה? 3 ימים, מתוכם שבת אחת בלתי נשכחת. סה”כ יום וחצי נטו להכיר את העיר. ולא תאמינו כמה הספקנו: שופינג, אתרים תיירותיים, הליכה רגלית, אוכל כשר, ובעיקר – הספקנו “לשטוף את העיניים” ולהכין את עצמינו לביקור הבא.
בחרתי לשתף אתכם בכמה המלצות למקומות שאסור לפספס. ומכיוון שהספקנו לראות כל כך הרבה כאלו, הפוסט הזה יהיה מעט ארוך וקצת עמוס בתמונות. ואיך אפשר בלי מתכון? עוגיות חמאה פריכות, שאם נודה על האמת- הן רק תירוץ להשתמש במשהו מכל הטוב הזה שהחזרנו אתנו במזוודה.
הו, שאנז אליזה!
פריז מלאה בכל כך הרבה אתרי תיירות, ומן המפורסמים שבהם – שער הניצחון, ושדרת שאנז אליזה המפוארת המובילה אליו. את ההרפתקאות שלנו בנבכי המטרו הפריזאית מתחת לשער הניצחון (שארל דה גול אטואל, כמו שהסביר לנו צרפתי חביב במטרו ) בשעות המאוחרות של הלילה בו נחתנו, אפשר לכתוב בפוסט נפרד. אני רק יכולה לספר שהיה איזה רגע שחשבנו שלא נצליח לצאת מהמבוך התת קרקעי המטורף הזה ולהגיע למלון ברחוב הסמוך. אבל בסוף גם זה קרה ברוך השם!
האזור נמצא במרחק הליכה/ כמה תחנות מטרו מכל כך הרבה מוקדי תיירות נפוצים בעיר ולכן הוא נחשב מקום לינה מומלץ, במיוחד למי שמתכנן להעביר את השבת בבית חב”ד שבשאנז אליזה, (מבטיחה שתרגישו שם ממש בבית, מכל הבחינות!)
באיזור גם נמצאת מסעדת “כבוד” הכשרה– מסעדה בשרית בסגנון צרפתי, שממש לא כדאי לפספס! המסעדה פתוחה בשעות מוגבלות בצהריים ובערב ומומלץ מאד להזמין מקום מראש – אפשר להיעזר בצוות המלון לשם כך.
אייפל רבותי, אייפל
את בוקר יום ראשון פתחנו בבית קפה קטן ומסוגנן באיזור האייפל. מכיוון שקיבלנו עליו מספר רב של המלצות, גם מצד שומרי הכשרות המקומיים, וגם משיטוט ברשת – הציפיות היו גבוהות. סוף סוף, לטעום קרואסון מבוטיק צרפתי אמיתי! ובהחלט לא התאכזבנו, הכל היה משובח ומוקפד, גם הסנדוויצ’ים בהם הצטיידנו לארוחת הצהריים. ובמאמר מוסגר: למי שמצפה לראות זיקוקים אחרי כל ביס, מיוחד ככל שיהיה – הייתי ממליצה לשתות כוס מים ומהר.. לעניות דעתי רמת הקולינריה בארץ כיום, גם זו בכשרות המהודרת- כל כך גבוהה, שבכנות, לא הרגשתי הבדל משמעותי בטעם למול מעדנים משובחים תוצרת הארץ. חמאה היא חמאה גם בפריז, ומקרון, עם כל הכבוד (ויש הרבה!) אפשר להכין גם בבית באיכות לא פחותה. עכשיו אני בטוחה!
Le xxv: 25 Avenue Paul Doumer, 75016
אי אפשר לבקר בפריז בלי לעבור ליד האייפל. יש בו משהו, במבנה המאסיבי, הקר, השונה כל כך מאופייה של העיר סביבו. כשמתקרבים אליו, בהדרגה לאט לאט, אפשר להבין מדוע הוא הפך לסמל כל כך בולט של העיר הזו. ואם הצלחתם לעבור לידו בלי לקנות לפחות עותק אחד מוקטן מאחד מעשרות הרוכלים שמסביבו – אני מורידה בפניכם את הכובע. בכל מקרה, כדי לראות את העיר ממבט הציפור אין צורך להמתין שעות בתור לאייפל. אנחנו בחרנו לטייל רגלית עד למגדל מונפרנאס, מרחק של כ 40 דקות, שם לא תמתינו בכלל ותכנסו למעלית מהירה שתקפיץ אתכם הישר לקומה ה 56 והמרפסת הפנורמית שמעליה. פה אפשר ממש לגרד את השמים! ולהגיד יפה שלום לאייפל מרחוק.
מגדל מונפרנאס: 33 Avenue du Maine, 75015 Paris,
והדרך.. אין כמו העיר הזו לטיולים רגליים. להסתכל על המבנים המרתקים שמסביב, כל אחד יצירת אמנות מיוחדת מכרכוב החלונות עד לידית הדלת. להיתקל כך סתם בסניפים של בוטיקי הפטיסרי הטובים בעולם (פייר הרמה מישהו? איך מצלצל לכם סיריל ליניאק?), להציץ בחלונות הראווה, להיכנס ולהרגיש מקרוב את האהבה לאסתטיקה, השאיפה לשלימות. חלום, כבר אמרנו? מה שבטוח, שמירה על כשרות והליכה מרובה בהחלט מורידה סיכון לחזרה ללא משקל גוף עודף…
המארה והשופינג
רובע המארה, הכולל בתוכו את ה”פלעצל”- האזור היהודי לשעבר , הוא מוקד מצוין לסיורים. בין הסמטאות הצרות והבניינים העתיקים אפשר להרגיש את ההיסטוריה באוויר. ולמרות שכיום הוא כבר מאוכלס בהרבה פחות יהודים, עדיין תוכלו למצוא כאן בתי כנסיות היסטוריים, קונדיטוריות כשרות ופלאפל (כי ממש התגעגענו)… כמה מחמם את הלב לשמוע עברית, ולראות מודעות של ערבי זמר חסידי על חלונות הראווה.
אחת החנויות שאי אפשר לפספס הוא בוטיק השוקולד של דמיאל. כחלק מרשת חנויות לשוקולד ומקרונים כשרים (ואפילו פרווה) הפזורות ברחבי פריז, הסניף ברחוב רוזייה מעודן ואלגנטי. מגוון המקרונים משובב עין, והשוקולדים.. כמה שהם טעימים! ממליצה על מקרון הלוז המושלם, הפיסטוק המעולה, ובעצם כל טעם פרט לעלי ורדים, אלא אם אתם ממש חובבי סבון..
דמיאל: 46 Rue des Rosiers, 75004 Paris
במרחק כמה דקות הליכה, שוכן לו בית כלבו ענק בשם ” le BHV ” שפשוט חובה לבקר. הפתח הצנוע של הבניין ממש לא מרמז על כל הטוב שבפנים. קומה אחרי קומה, של המוצרים היפים ביותר הקיימים בכל תחום אפשרי: קוסמטיקה, ביגוד, הנעלה ודיגיטל אבל מה שהכי חשוב – קומה שלמה של כלים, עוד קומה שלמה לציוד לאומנות, ספרים ומתנות. מומלץ בליווי ארנק שמן וכמה שעות פנויות, ראו הוזהרתם!
Le BHV : 52 Rue de Rivoli, 75004 Paris
באותה הזדמנות, מומלץ לבקר בחנויות לציוד אפיה שגם הן במרחק הליכה. אני הספקתי לבקר בשתיים (וגם זה יותר מדי אם תשאלו את בעלי 
) מורה – חנות לא גדולה, עם אוצרות בלומים של ציוד וכלים לאפיה. תבניות מכל הסוגים והמינים, סירים, כלי עזר ועוד ועוד. אותי כמובן שבה קיר הרינגים המסודר. הלוואי עלינו!
Mora: 13 Rue Montmartre, 75001 Paris
E.DEHILLERIN – חנות לציוד אפיה ובישול משנת 1820 (200 שנה!). להיכנס אליה – זה כמו להיכנס למוזיאון אפיה. הסדר והמגוון שולט, השירות מעולה, ואת האביזרים שתמצאו שם לא תראו באף מקום אחר. אני כבר מצטערת שלא בחרתי עוד כמה …
E.DEHILLERIN :18-20 Rue Coquillière, 75001 Paris
עוגיות חמאה
- 200 גר’ חמאה
- ½ כוס סוכר (100 גר’)
- 2 כוסות + 2 כפות קמח (300 גר’)
- קורט מלח
- כפית תמצית וניל
- לבחירה – גרידה מלימון אחד
- ביצה
- לעיטור – גבישי סוכר
אופן ההכנה:
- מעבדים חמאה, סוכר , קמח, מלח ווניל במעבד מזון לקבלת פירורים. מוסיפים ביצה ומעבדים רק עד לקבלת גושי בצק גדולים. מאחדים את הגושים בעדינות על משטח עבודה.
- לחלופין- ניתן להקרים את החמאה והסוכר במיקסר עם וו גיטרה, ולהוסיף את שאר הרכיבים עד לקבלת בצק אחיד.
- כדי ליצור עוגיות שישמרו על צורתן – מרדדים את הבצק בין שתי ניירות אפיה לעובי הרצוי. מעבירים את הבצק לתבנית ומקפיאים כ 30 דקות. קורצים את הצורה הרצויה ומעבירים מיד למגש נוסף מרופד בתבנית אפיה. מרדדים את השאריות בין ניירות אפיה, מקפיאים וקורצים שוב. מפזרים מעט גבישי סוכר.
- אם אין לכם סבלנות לקרוץ – אפשר פשוט לתת לילדים ליצור עוגיות בסגנון חופשי.
- אופים בתנור מחומם ל 180 מעלות כ 15 דקות להזהבה.
- ניתן לשמור בהקפאה.
הרגשתי בטיול איתך:)
כתבת מדהים ושיתפת בחוויה בצורה מרגשת
הולכת להכין את עוגיות החמאה
איזה כיף לשמוע ! תודה 🤩
נקרא ונראה מושלם
אם יש לך תוכנית לנסיעה חוזרת אשמח לבוא איתך אחרי שקראתי את הפוסט הזה עשית לי חשק לארוז מזוודה לשם
היי רבקה,
את הטיול לפריז- שמעתי בחצי אוזן…
לא ציפיתי שאת כל הטוב הזה תפרגני לנו משם- איזה יופי הדבר הזה,
אז את לא רק אופה את גם אלופה!
כזו יצירתיות-שאפו!
קשה להחליט מה מרשים יותר הכתיבה הצילומים או פריס
מעריצה נאמנה משוויץ הרחוקה
מדהים. מדהים.
את כותבת בחסד ממש!
הצלחת להעביר את החוויה ממש
תצליחי תמיד!
בדיוק עכשיו ממתינה לתנור שתסתיים אפיית העוגת רד וולווט לכבוד יומולדת לבעלי בשבת.
תודה על כל ההשראה!
רבקה מהממת!
הפוסט מקסים, כתוב בצורה קולחת ומהנה, מרגישה שאני צועדת איתך יחד ברחובות פריז,
אפילו טועמת 🙂
מאוד אהבתי שלא טיפסתם במעלות האייפל, התמונה המקסימה שרואים את האייפל מרחוק יפה יותר.
והעוגית פריז שלך מגרה אותי, למרות פשטותה ואולי בגללה, אחרי כל העושר הקונדיטורי
הבאת את הפשטות, הביתיות והחמימות.
תודה על המתכון ועל השיתוף. כיף לקרוא ולטייל ♥
וואו שושי איזה כיף לקרא ! תודה על התגובה המושקעת ! 😍😍
וואו איזה כיף! איך הספקת כ”כ הרבה?
עם דבר אחד קטן אני לא מסכימה…אין כמו הבאגטים והבאגטים בצרפת…(פעם אמרו לי שבגלל מזג האויר אי אפשר להכין כאן כאלה קראוסונים..)
השאר- אנחנו לא פחות:)
אני בדרך לשם פעם נוספת (אני ילידת פריז…) נתת לי כמה המלצות חדשות! תודה רבקה!
יש לך המלצה למלון בקרבת בית חב״ד?
ברכה ושלום,
האם אתם יודעים מסעדות,בתי קפה,קונדיטוריות וחנויות אוכל כשרות בפריז שאפשר להסיג שם מנות ללא גלוטן(אוכל ללא גלוטן)-אני לא ראיתי בשום מקום את המידע כזאת לגבי מקומות כשרות! כאלו ללא גלוטן בפריז-בקול מקום שראיתי כותבים רק לגבי מקומות לא כשרים! ללא גלוטן בפריז.
אז בע״ה אשמח מאוד מאוד לכל מידע לגבי מקומות כשרים וכשרים למהדרין במיוחד ללא גלוטן בפריז.
מודה לכם מראש מאוד מאוד