והנה אנחנו שוב. בין שגרה לטירוף, במציאות שנעשית הזויה יותר מיום ליום. דברים שלא דמיינו שיכולים לקרות קורים.. ומה אתה רוצה שנבין מזה? ואיך אפשר להתחזק בתקופה הזו? עד שניתן לך כתר מלוכה?קצת מוזר להתעסק בעוגות בתקופה כזו, ובכל זאת, שבועות לא מחכה! הוא כבר ממש פה עוד שניה.בזמן האחרון לא חידשתי לכן הרבה, אני יודעת. חזרה לשגרה ברוכה של עבודה-בית בתוספת תינוק מתוק מתוק (גם בלילות) לא משאירה הרבה…
השנה שעברה על כולנו הרגישה יותר כמו נצח. מי זוכר את העולם שלפני… לפני המסכות והמטושים, הסגרים ההדוקים והרופפים. עולם שבו מסיבות יום הולדת עליזות בלי מסכות היו דבר שבשגרה. יום הולדת 3 לבלוג הצטלב השנה עם יום הולדת 3 חודשים לנסיך החדש, ולאחות אהובה. זה אומר שצריך להכין עוגת יום הולדת חגיגית בהחלט! ומה יותר "יום הולדת" מסוכריות צבעוניות? בהשראת עוגת הספרינקלז של כריסטינה טוסי - קבלו אותה גבוהה ומיוחדת:…
לא הצלחתם לפענח את הכותרת? אל דאגה. זה לא אתם, זה אני... ולפני ההסברים, הקדמה קטנה - יום הולדת הוא תמיד סיבה למסיבה. ואם הוא כפול - גם החגיגה כפולה ומכופלת! הנסיכה ואני נולדנו באותו יום ממש, ובכל שנה לא מוותרות על שתי עוגות נפרדות ומושלמות בהתאמה אישית. גם השנה , עם כל חוסר הוודאות והמציאות ההזויה- יום ההולדת שלנו הגיע, כמה מפתיע, באותו תאריך בין כסה לעשור. לפחות משהו…
הקיץ הזה, ה"יער השחור" יהיה רק שם של עוגה. היער שכולנו נצטרך להסתפק בו יהיה קרוב מאד, קרוב מדי. אפילו יער בן שמן צפוי להיכנס לתחום של "מעבר להרי החושך" שלא ברור אם נצליח לשזוף בשבועות הקרובים. בצוק העיתים גם שני עלים ירוקים לגינה ירוקה יחשבו, שני עציצים לשמורת טבע, ושני עצים - לג'ונגל של ממש… אז יחד עם ההיא שסוגרת עלינו מכל עבר (לא אוהבת לקרוא לה בשם.. עודף…
בואו נעמיד פנים לרגע שאנחנו בעולם שפוי ורגיל. קמים כל בוקר, מודים לבורא ומתחילים בסדר יום שגרתי של עבודה מחוץ לבית, בתי ספר, קניות. בקיצור - העולם שחיינו בו עד לא מזמן, זוכרים? בעולם הזה, קצת קשה להאמין, היו גם ימי הולדת נטולי מסכות וכפפות, ועתירי משתתפים / ות. וכמו בכל יום הולדת - היתה גם עוגה. איפשהו על התפר שבין העולם ההוא למציאות ההזויה המוכרת לנו היום, גם אנחנו…
יש לי בלוגולדת!! כן כן, שנתיים תמימות עברו מאז הערב הקר ההוא בו העליתי את האתר כבלון ניסוי חביב, יותר כספר מתכונים אישי שיחליף את תמונות האוכל והפתקים ששמרתי בכל מקום. מאז עברו נהרות רבים של שוקולד, קמח וחמאה במטבח האהוב שלי. קורסים וסדנאות צילום שלמדתי ולימדתי, ימי שישי דחוסים ועמוסים בין המצלמה למרק העוף.. עשרות פוסטים, מאות תמונות, אלפי מילים. ואין ספור תגובות ותמונות מלהיבות מכן, קוראות אלופות, שנותנות…
"אפקט הוואו" - מה דעתכם שנקרא לה ככה? וואו כי היא כל כך יפה. וואו כי היא לא כזאת מסובכת. אבל הכי וואו.. כי היא כל כך טעימה! עוגת מוס שוקולד לוז על בסיס בראוניז ושכבת קראנץ' מתפצפץ, בטעמי שוקולד ואגוזי לוז שכולם אוהבים. והציפוי.. אוח הציפוי... גלסאז' שוקולדי מבריק עם נצנוצי זהב שכל כך כיף להתיז. והתוצאה, כמו שאמרנו – וואו. כמו תמיד (כמעט😊) המתכון קצת חופר עם גרסה…
כמה התרגשתי כשמצאתי אותו. ממש מתחת לפנס! בצק מעולה, נוח לעבודה, פריך לתפארת, ללא גלוטן כמובן, ללא קטניות, לא שרויה, ללא.. נשאר משהו בכלל? אין על טארטים. כבר אמרתי את זה פעם. ומה עושים כשהשחקן העיקרי, הבצק הפריך, משחק אותה "קשה להשגה" בחג המצות? לא מוותרים. עברו עלי כמה פסחים טובים של נסיונות מתכונים שונים ומשונים שהבטיחו בצק טעים וגם פריך, אבל לא ענו על הציפיות. עד שבשנה שעברה, החלטתי…
כשראיתי אותה לראשונה היא הייתה נראית קצת צעקנית מדי. אדומה שכזאת, שואבת תשומת לב . ולפי המתכונים ברשת גם לא נשמעה מבטיחה במיוחד מבחינת טעם. כלומר, עוד עוגה בחושה נחמדה, עם תועפות צבע מאכל אדום וקרם עתיר חמאה מבית היוצר של המטבח האמריקאי. ביג דיל. אבל אז, יצא לי לטעום את גרסת "ביסקוטי" שלה, ונשביתי בטעמי הפטל החמצמצים המשתלבים באופן מושלם עם האדום האדום הזה. נדרשו כמה נסיונות כדי להגיע…
כן כן, פעם בשנה גם לי יש יום הולדת! אז אין חגיגה בלי עוגה. אבל איזו?הפעם בחרתי להכין לעצמי עוגה מפנקת וקלאסית. עוגת מוצרט, כשמה כן היא - יצירה מפוארת: שכבות מרנג עדינות, גנאש שוקולד מריר, ומוסים אווריריים העשויים מגנאש שוקולד מוקצף. כמות הרכיבים בעוגה המפונפנת הזו קטנה מאד ומכילה ברובה שמנת ושוקולד. ועוד שמנת. ועוד קצת שוקולד לקינוח שלא יחסר חלילה. בקיצור - שחיתות בהתגלמותה. הכנתי אותה פעמיים החודש…
