ביום קריר בחנוכה האחרון, אחרי תכנונים שינויים וביטולים (לא) צפויים, זה קרה: ארזתי את עצמי, סו שפית נמרצת, ותינוק מתוק ויצאנו לדרך - לבית המזמין של רות ברכה. רות, חברה בעלת קונדיטורית בוטיק ולב ענק, היא אלופת המאפים והפינוקים. את המארזים שלה אי אפשר שלא לחסל בדקות. מלוח או מתוק - תסמכו עלי, פירור לא ישאר. המחשבה על יום כיף משותף ניקרה במוחי עוד מימי הצילומים הראשונים שלנו, לפני יותר…

 והנה, חזרנו. לשפיות, לנורמליות מדומה. לעצמנו. שונים מעט, מהורהרים הרבה יותר. מקווים שהעולם ש"עצר את נשמתו" ועכשיו מתחיל לחלץ את אבריו מחדש, הזיז לנו משהו בלב. העיר בנו כמיהה, לחוות חג שבועות מרומם יותר. אמיתי יותר. הלוואי.וכמו תמיד לקראת שבועות, אנחנו מלהטטות. בין קודש לחול, בין המטבח לסידור.. בין גבינה לתורה. בין עוגה לקיש. מנסות לשמור על המינון הנכון. על הטעם הטוב. שלא נוסיף, שלא נגרע. שניתן להם כח ללמוד…

זהו. אנחנו אחרי. אחרי החגים. אחרי האיסרו של החגים. אחרי חצי שבוע שאחרי האיסרו של החגים. אפילו הגשם כבר הגיע בתרועת ברקים ורעמים. בקיצור נגמרו התירוצים! שגרה מבורכת לפנינו, שבתות סדירות ורגועות בעז"ה. אצלי דווקא בתקופות כאלה מתעורר החשק לגוון, ואפילו במחיר הכנסת מתכון שאינו מגזרת הקינוחים לבלוג (וזה מחיר כבד למדי  ) לחמעג'ון הוא בעצם מן פיצה בשרית, מאפה שמרים עסיסי עליו מונחת מלית בשר טחון מתובל. עם זירזוף…

קדחת האפייה לשבועות בעיצומה! מרגישים אותה באוויר בימים האחרונים.. עם עלוני המתכונים הצבעוניים שמסביב, מגוון הגבינות והמוצרים החדשים בכשרות מהודרת (מסקרפונה! הידד!), פשוט קשה להישאר אדישים! אז למי שכבר סיימה עם העוגות, ומחפשת רעיונות למאכלים משובחים לסעודת החג, קבלו אותו – קיש חצילים וגבינות. קיש הוא בעצם האח המלוח של הטארטים האהובים עלי כל כך. קלתית בצק פריך העוטפת מלית קרמית, גבינות וירקות. מה יכול להיות רע? את הבצק שמרתי לי מחוברת…